<h1>ראב"ן</h1>
<h2>דף לח.</h2>
אמר אביי נקטינן לשנים קורא כהנים ולאחד אינו קורא כהנים, שנאמר אמור להם לשנים, פירוש אם עולין שני כהנים לדוכן לא יחזרו פניהם כלפי הציבור עד שיקרא להם ש"ץ כהנים. ואם אחד עולה, אינו קורא לו כהן אלא מעצמו יחזור פניו ויקרא.
<h2>דף לח:</h2>
אמר ריב"ל [ל"ט.] כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. ואמר ריב"ל [ל"ח:] כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת וגו' מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה, פירוש בברכת רצה. ואם עוקר את רגליו בברכת עבודה ואינו מגיע עד לאחר עבודה, לית לן בה. ואם כהן הוא ש"צ, (לעקור) [יעקור] את רגליו וילך שתי פסיעות או ג' לפניו בעבודה, ויעמוד ויסיים התפילה עד הטוב לך להודות, ויעמוד וישא את כפיו, ויעמוד אחד מן הציבור ויקרא לפניהם, וכשיסיים יחזור לתפילתו, דתנן אם הבטחתו שנושא את כפיו וחוזר לתפילתו רשאי, והוינן בו והא לא עקר, אלא דנד פורתא.
<h2>דף לט:</h2>
ואמר רב חסדא אין הקורא רשאי לקרות עד שיכלה אמן מפי הציבור. ואין הכהנים רשאין לעלות במנעלים לדוכן. ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה הדיבור מפי הקורא. ואין הציבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים. ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הציבור. ואין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הציבור עד שיתחיל ש"ץ בשים שלום, ואין רשאין לעקור רגליהם ולילך עד שיגמור ש"צ שים שלום. ואין הכהנים רשאין לכוף קשרי אצבעותיהם עד שיחזירו פניהם מן הציבור. וכשיחזירו פניהם מן הציבור יאמרו רבש"ע עשינו [מה] שגזרת עלינו גם אתה עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל. וקודם שישאו כפיהם כשעולין לפני התיבה [יאמרו יהר"מ י"י אלהינו שתהא ברכה זו שציותנו לברך את עמך ישראל בלא מכשול ועון]. וכשמחזירין פניהם אל הציבור [מברכין ברוך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה].
ואמר רב חסדא אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור. ואין המתרגם רשאי להתחיל עד שיכלה הפסוק מפי הקורא. ואין הקורא רשאי להתחיל פסוק אחר עד שיכלה התרגום מפי המתרגם. ואין המפטיר רשאי להפטיר עד שיגלל ספר תורה.
